תפריט נגישות

אלין קפשיטר ז"ל

אלין קפשיטר
בת 7 במותה
בתה של חברת הסגל דינה קפשיטר ז"ל
בת דינה ויבגני
נולדה בי"ז בטבת תשע"ו, 29/12/2015
התגוררה בבאר שבע
חללת פעולת איבה
בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 7/10/2023
במלחמת "חרבות ברזל"
מקום אירוע: סמוך לשדרות
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: דימונה

קורות חיים

אלין קפשיטר נולדה ב-29 בדצמבר 2015. היא הייתה ילדה שכבשה לבבות מהרגע הראשון. היא הייתה ילדה יפהפיה וחברותית, שכמו במעשה קסמים ידעה כיצד להאיר את עולמו של כל מי שפגש בה. עיניה הגדולות והמלאות בהבעה לא השאירו איש אדיש. מלאה בחוכמה וברוך, נושאת בתוכה נשמה עתיקה, אלין הייתה מצחיקה ועדינה. היא הביאה עמה שמחה לכל מקום אליו הגיעה, והייתה אור לכל סובביה.

אלין הייתה אהובה במיוחד על חבריה לכיתה, שנמשכו לנוכחותה הקורנת כמו פרחים לאור השמש. היא הייתה הלב הפועם של כל מפגש חברתי בכיתה, עם צחוק מתגלגל שהדביק את כולם וחום שהקרינה בכל סיטואציה. היא תמיד הייתה שם כדי להושיט יד ולעזור, במיוחד לילדים שהתקשו למצוא את מקומם בחברה. אהבתה לריקוד הייתה ניכרת בכל תנועה שלה, כאילו המוזיקה זרמה בעורקיה. היא מצאה שמחה והתלהבות בחוג הטניס שאליו הצטרפה, ונהגה להמתין לו בציפייה רבה.

בנוסף לאהבתה לתנועה, אלין הייתה ילדה יצירתית מאוד. היא אהבה לצייר ולפסל, וביטאה את רגשותיה ואת דמיונה בעבודות האמנות שלה. היה לה כישרון מולד ליצור דברים יפים. לצד יצירתיותה, אלין אהבה מאוד לאפות יחד עם אמה. הרגעים שבהם היו השתיים יחד במטבח, לשות בצק, מערבבות ומקשטות, היו עבורה זמן מיוחד של חיבור ואהבה.

אהבתה של אלין למשפחתה הייתה עצומה ומלאת חום. היא אהבה ללא גבול את הוריה, את אחיה הקטן איתן, את סביה וסבתותיה, וגם את הדודים והדודות שהיו חלק מהמשפחה המורחבת הגדולה שלה. לכל אחד ואחת היה מקום מיוחד בליבה הרחב, מקום שלא הסתכם רק בהיותם בני משפחה, אלא נבע מתוך חיבור עמוק של אהבה. היא ידעה לחלק את אהבתה כך שכל אחד הרגיש מיוחד ואהוב, כאילו החזיקה בליבה אינסוף של מקום לכולם.

אלין אהבה מאוד את אחיה הקטן, איתן. למרות שההתמודדות עם צרכיו המיוחדים הייתה מאתגרת, אלין טיפלה בו באהבה אין-סופית ובאחריות של אחות גדולה מסורה. היא דאגה לו בכל ליבה, תוך שהיא משרה עליו תחושת ביטחון וחום, למרות שהייתה בעצמה עדיין ילדה קטנה.

אלין הייתה ילדה שוחרת שלום, עם לב עדין ורגיש שדחה כל סוג של אלימות. בכל פעם שהייתה רואה אלימות בסרטים, הייתה מכסה את עיניה היפות ומסרבת לראות. היא פשוט לא יכלה לשאת את הרעיון של כאב או פגיעה באחרים, אפילו כשהייתה זו רק פנטזיה קולנועית. זה היה חלק בלתי נפרד מאישיותה הטהורה, שתמיד שאפה לשלום ולשלווה.

אבל מה שבאמת ייחד את אלין היה החיבוק שלה. זה לא היה סתם חיבוק – זה היה חיבוק שמילא אותך בתחושת ביטחון ושלווה שאין כדוגמתן. כל מי שזכה להיות בחיבוקה של אלין הרגיש את עוצמת אהבתה, את החום שהשפיעה על סובביה. היא ידעה לחבק בצורה שהקרינה אהבה טהורה, כזו שיכולה לרפא כל כאב ולהמיס כל דאגה. חיבוקה היה ביטוי לנשמה הגדולה שלה, לנפש החמה והנדיבה שלה, שתמיד דאגה לכל מי שסביבה.

אלין הייתה באמת "ילדת שמש," עם אור פנימי שהאיר על כל מי שסביבה. כל מי שפגש אותה נשבה מיד בקסמה. היא הפיצה שמחה ואהבה לכל מי שהיה סביבה, ונגעה בלבבות של כל מי שהכיר אותה, כמו קרן שמש חמה ביום חורפי.

ב-7 באוקטובר 2023, המשפחה יצאה לקמפינג בגן הלאומי באשקלון. בשעה שש בבוקר, כאשר חמאס פתח במתקפת טרור על ישראל, נשמעה אזעקת צבע אדום באזורם. המשפחה הזדרזה להתארגן ולנסוע הביתה במהירות. הם עלו לרכב והחלו בנסיעה, אך במהלך הנסיעה בכביש עוטף עזה, הם נרצחו במתקפה אכזרית.

זכרה של אלין יישאר חקוק בלבבות כל מי שהכיר אותה, כילדה יפהפייה ומלאת אור, שהביאה שמחה ואהבה לחייהם של כל מי שזכה לפגוש אותה.

(דף זה נערך בסיוע תלמידי המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב)

הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה