שירה איילון ז"ל

קורות חיים

שירה, בת אבי וריבה. נולדה ביום י"ז בניסן התש"ס , 22.4.2000. גדלה והתחנכה בראשון לציון בקריית החינוך "ראשונים" ע"ש אילן רמון. הייתה אמורה להתחיל תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. עברה מספר ימים לפני מותה להתגורר עם משפחתה בתל אביב.

מאז שחרורה הצבאי, שירה "טרפה" את החיים, מצאה את עצמה, הבינה מה היא ומה היא רוצה להיות ורק נהנתה מצחוק מוזיקה וחופש. היא אהבה את הטבע ובעלי חיים, התנדבה בחוות "קרן אור", מקלט שיקומי לבעלי חיים שעברו התעללות. היא טיילה בהודו ועשתה שם קורס יוגה, מדיטציה וויפסנה. עשתה עשרות טיולים בארץ, דרום אמריקה וסיני.

אחותה אדר מספרת כי "שירה הייתה ילדת פרחים של אור ואהבה, נשמה חופשיה שתמיד עשתה רק מה שהיא רוצה, בלי להתנצל, בלי לחשוב מה הסביבה חושבת. שירה נולדה בוגרת ועצמאית, התפקיד שלה בעולם היה להפיץ שלווה ורוגע אצל משפחתה וחבריה ולהיות "קול ההיגיון". היא נגעה בכל כך הרבה אנשים ונכנסה להם ללב בשנייה, כל מי שפגש אותה לרגע התאהב בה. שירה הייתה עוצמתית בשקט וברוך שלה. מתחת למעטה של ילדה ביישנית, היא הייתה אישה חזקה, מצחיקה, אינטליגנטית ואסרטיבית. היא איחדה אותנו והכניסה צבע לחיינו, היא הייתה הפיה הקטנה שלנו. שירה אהבה מאוד מסיבות טבע ומוזיקה וסיימה את חייה בפסטיבל נובה".

שירה נסעה למסיבה ברעים (נובה) בשישי ב-00:00 עם עוד 4 חברות. למחרת בבוקר כשהתחילו טילים, היא והחברות שלה רצו לחזור הביתה. אך במסיבה אמרו להן שיהיה יותר בטוח להישאר ולחכות שהטילים ייפסקו, כי יש פקק של מכוניות ביציאה והטילים עלולים לפגוע ברכב. כשהחלו הטילים שירה פחדה מאוד, הספיקה לכתוב לאביה שהיא מחכה שהטילים יפסיקו כדי לברוח משם.

לאחר חצי שעה, הן ארזו את הציוד שלהם ונכנסו לרכב. מישהו מהמסיבה דפק להן על הרכב ואמר להן לצאת כי יש ירי על מכוניות בכביש מחוץ למסיבה, ושילכו לחכות ברחבה, היכן שיש שוטרים. הן הלכו לרחבה וחיכו שם אך לא הגיעו שוטרים. לאחר חצי שעה הן שמעו מרחוק קולות ירי והן התחבאו מאחורי מכולת זבל שהייה ליד הרחבה יחד עם כ-40 אנשים.

לאחר כמה דקות אחד הבנים שהסתתר איתם הציץ מאחורי המכולה וראה חבורת מחבלים מגיעים לרחבה על טנדרים עם נשקים אוטומטיים. הוא צעק לישראלים שהסתתרו שם, כולם החלו לרוץ כשהם מתפזרים לכל עבר. בנקודה הזו שירה נפרדה מחברותיה, היא ועוד חברת ילדות וכמה ישראלים כנראה רצו לעבר השדות. אך לאחר כחצי שעה של ריצה, הגיעו עוד שני מחבלים על אופנועים מכיוון השדות, חבורת הישראלים שינו כיוון והחלו לרוץ חזרה לכיוון הרחבה, שירה וחברתה נשארו מאחור מבולבלות לאיזה כיוון צריך לרוץ.

בסביבות השעה 8:45 המחבלים הגיעו מאחוריהן וירו בהן, שירה ככל הנראה הסתובבה לכיוון חברתה שהייתה מאחוריה ונורתה בצוואר. בשעה 13:30 שני מאבטחים ישראלים שהיו באזור מצאו את שירה כאשר היא עדיין בחיים, גוססת וחברתה שנורתה בגב נרצחה. הם הרימו את שירה וניסו לקחת אותה למקום מבטחים, אך היא מתה בדרך. הם הסתירו את הגופה שלה וברחו כאשר החל שוב ירי באזור, וכעבור כמה ימים נכנסו לאזור עם זק"א כדי להוציא את הגופה שלה ושל חברתה. שירה נקברה 5 ימים לאחר מותה.

שירה נרצחה בטבח שביצעו מחבלי ארגון הטרור חמאס במשתתפי מסיבת הטבע "סופרנובה" ביער ליד קיבוץ רעים שבעוטף עזה, בקרבת רצועת עזה. הטבח אירע כחלק ממתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד. בטבח נרצחו לפחות 270 איש וזהו פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

בת 23 במותה.