קורות חיים
ליליה (לילי), בת רוזליה ודוד וסילקובסקי, נולדה בקישינב שבמולדובה, אז בברית המועצות, ביום ט' באייר תשמ"ה (30.04.1985). ילדה שנייה במשפחה, אחות של גנדי ובנציון.
גדלה בקישינב עד גיל חמש, הלכה לגן ואחר הצהריים השתתפה בחוג של מקהלה יהודית.
באוגוסט 1990 עלתה המשפחה לישראל, לבאר שבע. ליליה למדה בבית הספר היסודי "רמות" והמשיכה לתיכון המקיף בעומר, היישוב שאליו עברה המשפחה. סיפר אביה: "היא השתלטה על העברית מהר מאוד, והמורות בכיתה א' היו בהלם איך התחילה לקרוא לפני כל האחרים. אם ליליה שמה לה מטרה, היא הלכה עליה בכל הכוח, וזה היה גם לטוב וגם לרע. היה לה כושר לספוג ידע בלי להתאמץ. אם עניין אותה משהו, היא הייתה מוכנה להקדיש לו ימים ולילות ולהתעמק. כך היה בנושא המקצועות הריאליים. היא לא בזבזה זמן על דברים שלא עניינו אותה".
ליליה הייתה נערה מקסימה, חייכנית, חכמה מאוד ושמחה. בלטה כתלמידה מצטיינת שהסבה גאווה רבה להוריה. מעבר ללימודים נהנתה מחוגי ציור ואומנות, כשעלתה לחטיבה החלה להשתתף בחוגי ריקוד ג'אז.
בהיותה בכיתה י' החלה להתנדב במגן דוד אדום (מד"א). מאוד אהבה את התחום, התמידה בהתנדבות עד סוף כיתה י"ב.
בשנת 2003 התגייסה לצבא. שירתה במשטרה צבאית, כעבור כמה חודשים עברה קורס קצינות ובסיומו פיקדה על שוטרים רכובים על אופנועים.
כיוון שתכננה להתחיל לימודים גבוהים, במהלך שירותה הצבאי נרשמה למבחן הפסיכומטרי, למדה ונבחנה. כבר במבחן הראשון קיבלה ציון 693.
לאחר שחרורה מהצבא נסעה ליליה לטיול קצר של שבועיים לאיטליה עם חבר לכיתה, יחד הם חרשו את צפון איטליה ונהנו מהנופים עוצרי הנשימה. בשובם החלה ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. מגיל צעיר היא ביקשה להיות מדענית, ועם קבלתה ללימודי ביולוגיה החלה לממש את חלומה. אביה סיפר: "היא אהבה מדע, אבל גם אהבה מדע בדיוני. 'ד"ר הו', 'שר הטבעות' ו'סטארטרק' היו התחביב המשותף שלנו".
בשנת 2010 סיימה את לימודי התואר הראשון ומיד המשיכה ללימודי תואר שני בביולוגיה, תוך שהיא בוחרת להתמקד בחקר בתחום התא. לפרנסתה עבדה במעבדות באוניברסיטה.
ב-2012 החלה לעבוד כעוזרת מחקר במחלקה לביוכימיה. בהמשך אותה שנה, אחרי שסיימה לימודי תואר שני, היא נישאה ליאיר גורביץ', בן זוגה מזה שנתיים. בני הזוג התגוררו בבאר שבע ובהמשך בעומר, ובשנת 2017 נולדו התאומים תמר ודקל.
זמן קצר אחרי הנישואין החליטה ליליה לשוב ללימודים והחלה בלימודי תואר שלישי בביולוגיה. בלימודים אלו התמקדה בחקר DNA וחלבונים בתחום הביוכימיה, לצורך כך למדה במקביל לתואר בכימיה אורגנית.
לאורך כל תקופת הלימודים והמחקר המשיכה לעבוד במעבדות באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2019, לקראת סיום הלימודים, התקבלה לעבודה בחברת "אדמה" כמנהלת פרויקטים במחלקה לפורמולציה.
בשנת 2020 סיימה ליליה את הלימודים והמחקר והוענק לה תואר דוקטור לפילוסופיה (PhD) בתחום הכימיה מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.
בתחילת שנת 2022 החלה לעבוד כמנהלת המעבדה לביולוגיה מולקולרית בחברת Amai Proteins שמשרדיה ברחובות. אביה סיפר: "היא עזבה עבודה בטוחה ב'אדמה' לטובת סטארט אפ. אמרה 'אני לא רוצה מחשבים וניירת, אני צריכה מעבדה, עבודה על רטוב, ניסויים, פיתוח'. אחרי ניסויים מוצלחים באמאי היא הייתה אומרת לי 'אבא, אני בהיי, אתה לא מבין איזה אושר זה הצלחה בניסוי, יותר טוב מהכול'".
סיפר מייסד ומנהל החברה, ד"ר אילן סמיש: "היא הייתה ממש גאון. השקיעה המון בקריאת חומרים, עדכנה את הידע שלה וחשבה מחוץ לקופסה. היה לה חשוב להצליח בעבודה והיה ברור שהיא מתאימה לניהול בכיר".
ביום חמישי 05.10.2023, סוכות תשפ"ד, נסעה ליליה עם ילדיה ואביה לתל אביב, שם בילו בתערוכת הקומיקס וגיבורי העל כפי שנהגו מדי שנה, ונהנו מאוד. למחרת בילתה עם בתה בעיר, בערב הילדים נשארו עם אביהם וליליה נסעה עם חברים לפסטיבל "נובה" סמוך לקיבוץ רעים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.
בבוקר זה החלה מלחמה.
עשרות המחבלים שפשטו על אזור המסיבה ליד קיבוץ רעים, בה רקדו ונהנו כשלושת-אלפים איש, רצחו קרוב לארבע-מאות מהחוגגים ובהם ליליה. היא הספיקה לכתוב להוריה שהיא בפסטיבל, שפיזרו אותם ואין מה לדאוג, אך כעבור זמן קצר נרצחה.
ד"ר ליליה (לילי) גורביץ'-וסילקובסקי נרצחה בירי מחבלים בפסטיבל "נובה" בשדות קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בת שלושים ושמונה בהירצחה. הובאה למנוחות בבית העלמין בעומר. הותירה בן ובת, הורים ושני אחים.
במוסף "כלכליסט" פרסמה ב-19.10.2023 דיאנה בחור ניר כתבה על חברת אמאי ועל אובדן העובדת האהובה ליליה, וכותרתה "יש פה חור בצורת אדם מאוד מסוים". בכניסה למשרדה, תיארה הכתבת, הוקמה פינת הנצחה והמעבדה שלה נקראה על שמה. בכתבה עובדים ומנהלים בחברה סיפרו עליה: "דמות צבעונית, רעשנית, עם תלתלי פרא. היא עשתה הכול לבד... היא באמת הייתה בורג מרכזי בחברה. כל העתיד של החברה עבר דרכה... ליליה הייתה מאוד בולטת, קולנית, דעתנית, חיונית, גבוהה, יפה, לא אחת שסותמת את הפה. כשנכנסים לאכול יחד צהריים מיד מרגישים בחסרונה. היו כמה לילות רצופים שחלמתי עליה..." ומנהל החברה הוסיף: "היא הייתה מרכז הידע, עליה סמכנו, היא גם עבדה עם גורמי חוץ וכל הזמן קראה מאמרים. עכשיו צריך לחשוב מה עושים. דבר אחד אני יודע, לחלבון הבא שנפיק אני רוצה לקרוא על שמה".