רונן דייטשמן ז"ל

קורות חיים

רונן, בנם של אדל ומיכאל, נולד ביום כ"ו באדר תשל"ד (20.03.1974). אח צעיר לאלכסנדר.

רונן גדל והתחנך בבאר שבע, היה ילד חכם ויצירתי ובן אוהב ומסור להוריו.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים התגייס לצבא והוצב בחיל האוויר, במערך הטכני.

כשהשתחרר למד הנדסת חשמל בבאר שבע, ב"אוניברסיטת בן-גוריון בנגב". רונן נהנה מהלימודים ואהב מאוד את חיי החברה הפעילים, בכל שעה פנויה שיחק כדורסל עם חבריו.

בתום לימודיו הועסק באוניברסיטה כמתרגל במכינה להנדסה. רונן השתלב היטב בין חברי סגל ההוראה, היה לו קסם אישי ואישיות כובשת. מקצועיותו הרבה הייתה מוערכת מאוד ע"י עמיתיו. קולגה שלו סיפר: "הכרתי אדם שהוא עילוי, מחונן בפיזיקה ואדם מיוחד במינו."

כבר באותן שנים שבהן לימד במכינה התגלה כמורה בחסד שמאמין בתלמידיו ותומך בהם, מעודד אותם כל העת להצטיין ולהצליח. סטודנט שלמד אצלו תיאר אותו כ"אדם שיודע לקחת הכול בקלות, להסתכל על הפן החיובי ולהעז לעשות דברים גם אם זה לא מה שאנשים מצפים ממך."

מאוחר יותר עבד באוניברסיטה גם כמרצה והצטרף לסגל האקדמי.

כעבור זמן הכיר את קארין ממן והשניים הפכו במהרה לבני זוג אוהבים. "הוא היה בן הזוג הכי מכיל, אוהב ומצחיק שיש. קיבל אותי עם כל פגמיי, הכיל את חולשותיי והיווה עבורי משענת וביטחון תמידי בחיינו. העביר את הקשיים שלנו בדרך קסומה ומלאה בהומור הכי שנון שהכרתי", סיפרה קארין.

לאחר שבני הזוג נישאו נולדו להם שני ילדים - מיה וגיא. רונן היה אבא נפלא ומעורב בחיי ילדיו. אבא-ילד נצחי, ששיחק עם הילדים כמו ילד, וכל הזמן שאף להשתפר ולהיות אבא טוב יותר.

בגיל 42 החליט לעבור ללמד בני נוער. הוא החל לעבוד כמורה לפיזיקה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה של התיכון בכפר הנוער "אשל הנשיא", הקרוב לבאר שבע. רונן היה מורה מעולה בתחומו, וחלק מתפקידו היה להכין את התלמידים למבחן הבגרות בפיזיקה. בזכות הקשר הקרוב שלו אל התלמידים, הזמינות הרבה שלו ויחסו האישי, ידע להגיע לכל תלמיד ותלמיד בדרכו המיוחדת. תלמידיו סיפרו שהיה מורה שנתן להם תחושת מסוגלות והשראה להצליח, "המורה הכי מגניב שיש, בן אדם שיודע ליהנות מהחיים ולהעביר את הידע והחוכמה שלו בצורה שנוגעת בלב ודוחפת קדימה." הוא הפך את מגמת הפיזיקה למגמה שרבים רצו להתקבל אליה והיה מורה נערץ ואהוב.

רונן אהב את החיים, בשעות הפנאי נהג לבלות עם משפחתו ועם חבריו והתאמן ב"מרכז הספורט והנופש" שבאוניברסיטה. הוא אהב לטייל ולרקוד טראנס במסיבות טבע, "היה מהפנט את כל מי שהביט בו רוקד כי רקד בחיבור מושלם עם המוזיקה, עם הטבע, עם בני האדם סביבו... הייתה לו היכולת להרים את מצב הרוח בהומור מטורף ובשמחה אמיתית ושלמה", סיפרה אשתו קארין.

בערב שמחת תורה תשפ"ד נסע עם חברים לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה". בשבת לפנות בוקר, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, הגיעו לפסטיבל שנערך בשדות קיבוץ רעים. שם בילו ונהנו עם עוד כ-3,000 חוגגים.

בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

רונן נרצח בירי מחבלים שהגיעו לאזור המסיבה. הוא הוגדר כנעדר במשך שנים-עשר ימים, עד שזוהה ונמסרה למשפחתו הבשורה הקשה.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.

רונן דייטשמן נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן ארבעים ותשע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע – חדש. הותיר אחריו בת ובן, הורים ואח.

על מצבתו כתבו אוהביו: "נולד לחופש ולאהבה, כאחד האדם ויחיד ומיוחד תישאר בליבנו לעד. הוריך, אחיך, ילדיך וכל אוהביך."

זוגתו קארין כתבה: "רונן אהוב חיינו וליבנו, נגע בכל מי שפגש בחייו, שמו התאים לו כמו כפפה ליד, הפיץ שמחה תמידית, פרופורציות בחיים, השאיר המון לבבות שבורים שלי, של ילדינו, של כל משפחתנו, של חברים, של תלמידיו בתיכון ובאוניברסיטה".

והוסיפה "האיש הכי טוב שפגשתי מימיי, כמה חוכמה ואהבה ויופי ושמחה והומור באדם אחד... אני אוהבת אותך רונן שלי, אוהב לנצח. החיים בלעדיך איבדו את זוהרם, את משמעותם. הילדים שלנו משאירים אותך איתי, כמו חוט מקשר חי, רואה אותך בהם ואוהבת אותך. כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן."

גיסתו ורד כתבה: "לא נתפס שצריך באמת להיפרד ממך, איש יקר ואהוב, אח בנשמה וחבר של כולנו. תודה על כל מה שאתה משאיר לנו פה שעוד ילווה אותנו כל החיים. מבטיחה לשמור על כולנו, למצוא מחדש את השמחה והאמונה בטוב ולחגוג את החיים כמו שידעת לעשות."

תלמידו מהמכינה כתב: "נתת לי תקווה, תמכת, יעצת וחלקת איתי את ספריית הטראנס שלך, מה שפתח לי עולם שלם שאני חי אותו עד היום... תמיד היה מרחיב את הלב לפגוש אותך. אדם עם אנרגיה מדהימה, אמפתיה, רצון ומוכנות לעזור מתי שרק אפשר. אני לא אשכח אותך ואת הציטוט האלמותי שלך בסוף אחד התרגולים הקשים, כשכל הכיתה הייתה חסרת שקט – 'אחריכם אני חוזר הביתה ודופק וואחד ג'וינט'...

מה שבטוח, שינית והשפעת להרבה אנשים על החיים, תודה שהייתה לי הזכות להכיר אותך. לעולם תהיה חלק ממני."

תלמידתו הילי כתבה: "כשאת מדברת על מורה לפיזיקה, את מדמיינת חנון עם משקפיים, אבל רונן היה הכי קול בבית הספר. הוא ידע להגיד מתי להתאפס על עצמנו וללמוד ומתי לצחוק איתנו ולדבר על החיים, ולא רק על לימודים."

שי, רכזת קשרי קהילה של סגל ההוראה האקדמי מאוניברסיטת בן-גוריון, כתבה: "את רונן הכרתי בתחילת דרכי בארגון. הוא היה אחד מחברי המרכז הקדם-אקדמי הראשונים שהתגייסו למאבק על זכויות העובדים... הוא האיר לי את הדרך ברגישות רבה, והיה נלהב לעבוד יחד איתנו להשגת מטרות משותפות עבור הסגל שלנו במרכז. בפגישות המשא ומתן מול הנהלת האוניברסיטה הוא שיתף באותנטיות ובאנושיות מחממת לב על העבודה שלו. לאורך הדרך המשיך להיות מנהיג בולט ועשה מעל ומעבר... היה איש חכם, סבלני, לבבי, מצחיק וחד... אנחנו מזועזעים, כואבים ושבורי לב על האובדן ושולחים את תנחומינו למשפחה ולחברים."

ביום הולדתו ה-50 של רונן שחל ב-20.3.2024, חגגו תלמידי כפר הנוער "אשל הנשיא" מסיבת פורים, שבמהלכה חלקו לו כבוד ונשאו דברים לזכרו. כן הוקמה בכפר עמדת זיכרון, והרדיו המקומי – "רדיו אשל הנשיא" - הפיק משדר מיוחד לזכרו של רונן, המורה האהוב לפיזיקה.