קורות חיים
ליאור, בנם של גלינה ואדוארד, נולד ביום כ"ג בטבת תשנ"ז (02.01.1997). אח צעיר לאורלי.
הוא גדל והתחנך בבאר שבע. בבית הספר היה תלמיד אהוב שבלט בזכות כישוריו החברתיים והצטיינותו בלימודים.
כבר מילדותו בלט ליאור ביכולותיו יוצאות הדופן ובאופיו המיוחד. הוא היה ילד יפה תואר, נבון וסקרן, שבלט בכישרונו האינטלקטואלי וביצירתיותו. במהלך שנותיו בבית הספר הפך לתלמיד אהוב בזכות חביבותו, הצלחתו בלימודים וחוש ההומור שלו.
לאחר שסיים את לימודיו התגייס לצה"ל ושירת שירות משמעותי כתומך לחימה בחיל האוויר.
בתום השירות החל לתכנן את עתידו האקדמי והמקצועי, טייל בחו״ל והתחיל ללמוד לתואר ראשון ובהמשך לתואר שני בהנדסת מערכות תוכנה ומידע ב"אוניברסיטת בן-גוריון" בבאר שבע. ליאור היה אדם מצטיין, שאפתן וחרוץ, שתמיד חיפש אתגרים חדשים ואהב לפתח רעיונות יצירתיים וחדשניים.
טרם לימודיו באוניברסיטה, השתתף בתוכנית הקדם-אקדמית "הישגים". פבלו, רכז התוכנית שליווה את ליאור בתהליך, סיפר על צעיר מבטיח ומלא במוטיבציה ותיאר אותו: "כריש אמיתי, חכם ומלא רצון ללמוד לטרוף את העולם. מהרגע שהגיע לייעוץ הפך לשותף להפצת הטוב, להפצת השכלה גבוהה כדרך להתפתחות אישית ומקצועית, שאף להשתלב באקדמיה ולשלב כל צעיר וצעירה שפגש סתם במקרה או החברים הכי טובים שלו... מעל הכול היה בן אדם מצטיין, חייכן, אופטימי וטוטאלי לסביבה שלו."
ליאור היה הרבה יותר מאשר רק תלמיד מחונן; הוא היה חבר מסור ואדם מלא באהבת חיים. הוא אהב את החיים ומיצה כל אספקט בהם - אהב ספורט, מוזיקה, ריקודים, אוכל, טבע, ים, חברים, ספרים ולימודים, ומצא את הזמן לעסוק בכול. חבריו מספרים על בחור עם חיוך כובש ותשוקה אדירה לעשייה, שלא נתן לשום מכשול לעצור אותו. כשהוא נכנס לחדר, כולם הרגישו את האנרגיה שלו - הוא תמיד היה מלא ברעיונות מקוריים ובמוטיבציה להוביל את עצמו ואת חבריו להצלחות.
ליאור היה אדם אוהב וקשוב, שתמיד דאג ותמך בסובבים אותו. כל מי שהכיר אותו ידע שיש לו עסק עם אדם נדיר, מלא באופטימיות ובשאיפה לשפר את העולם סביבו. במהלך לימודיו התלהב מהאפשרויות החדשות שצצו לפניו ותכנן כיצד להפוך את חלומותיו למציאות. למרות שהיה בעל כישורים מרשימים ונפש סקרנית, תמיד נשאר צנוע ואכפתי כלפי הסובבים אותו.
הוא ידע למצוא את האיזון בין לימודים ובין עיסוקים אחרים. בזמנו הפנוי התאמן ועסק בספורט והיה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל הספרדית "ברצלונה". חבריו סיפרו על מקרה שבו צפה במשחק גומלין של הקבוצה, כשניצחה את קבוצת "פריז סן-ז'רמן" בתוצאה 1:6, "הוא שבר את המיטה לשניים מרוב שמחה וגם איבד את הקול כי לא הפסיק לשאוג בכל גול." ליאור נהנה לבלות שעות עם חבריו הסטודנטים, ועם בת זוגו, דר. יחד יצאו למסיבות ולבילויים.
ביום שבת לפנות בוקר, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נסע עם חברו הטוב, יבגני פוסטל, לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו לשם הצטרפו ל-3,000 החוגגים.
לאחר מספר שעות, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה.
במהלך מטח הטילים המוזיקה נפסקה והחלה יציאה המונית מהמתחם. ליאור ויבגני ניסו לצאת ברכבם מאזור הפסטיבל אך היה פקק גדול ביציאה. ליאור דיווח על כך למשפחתו ומאז אותה שיחה הקשר איתו ניתק.
בתום שלושה ימים של חרדה ואימה נמסרה למשפחתו הבשורה הקשה שנרצח. איתו נרצח חברו הטוב, יבגני.
המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.
ליאור טקאץ' נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושש. הוא הובא למנוחות בבית העלמין החדש בבאר שבע. הותיר אחריו הורים ואחות.
על מצבתו כתבו אוהביו: "ליאור שלנו, לימדת אותנו איך ליהנות ולמצות כל יום ובמקביל לראות ולתכנן את העתיד. הפכת חלומות למטרות ומטרות למציאות. הנתינה הייתה חלק ממך, לכל מקום שהגעת הפצת אור וידעת לראות את האחר. אוהבים ומתגעגעים לנצח."
בת זוגו, דר, כתבה: "ביום שהכרנו ידעתי שהכרתי את הנפש התאומה שלי. מהרגע הראשון הבנתי שמדובר בבן אדם הכי חכם, יפה תואר, אינטליגנט וגם שיודע להצחיק עד שכואבת הבטן... ליאור הפך להיות הבית שלי, החבר הכי טוב שלי, האהבה הכי גדולה בחיים שלי. הוא תמיד דאג לי בכל דקה ביום, תמך בי, הצחיק אותי ונתן לי כתף לבכות עליה כשצריך. התאהבנו אחד בשנייה ברגע הראשון שנפגשנו. מיד ידעתי שהוא האחד שלי... הוא היה כל עולמי, המשענת שלי, דחף אותי תמיד להצליח והאמין בי כמו שבחיים לא האמנתי בעצמי. האהבה שלו כלפיי הייתה משהו שלא הרגשתי מעולם, הוא תמיד נתן לי להרגיש הבחורה הכי מיוחדת על פני כדור הארץ. אין מילים שיתארו כמה הוא חסר לי ואת התחושה שחצי מהלב שלי הלך ביחד איתו...
אהוב שלי, נתת השראה לי ולכל הסובבים אותך ואעריך ואנצור את זה איתי לעד. הייתה לי הזכות להיות בת זוגך האחרונה וללמוד מה היא אהבה אמיתית וכנה. אני מקווה שידעת את רמת האהבה וההערכה שלי כלפיך. הרבה ממי שאני היום זה בזכותך ובזכות הערכים שהחדרת בי בלי שאפילו ניסית. כזה סוחף אתה. אני אוהבת אותך ותמיד אוהב אותך עד עומקי נשמתי ואין שנייה ביום שהלב שלי לא מתפוצץ מגעגוע אליך."
חברו, דניס, כתב: "איך שמחתי בשבילך שאחרי כל העבודה הקשה שלך בקיץ יש לך הזדמנות להתפרק קצת... אני רוצה להודות לך... שבלי הכוח שלך לא הייתי מגיע לחצי מההישגים שלי אבל מעבר לכך על שהיית שותף לחיים... מודה לך שהצלחת להדביק אותי בתשוקה ובאהבה שלך לחיים, האומץ לנצל כל הזדמנות, ולחיות כל יום כאילו הוא אחרון. לפחות אני יודע שביום האחרון שלך באמת עשית את מה שאתה אוהב. הורגת אותי המחשבה על כל הדברים הטובים שיכלת לעשות בעולם, הפוטנציאל הלא נגמר שלך והלב הגדול מדי שלך שיחסר בעולם הזה... משפט שרשמת באחד מהסטטוסים היחידים שלך בפייסבוק ולא יוצא לי מהראש, כי הוא בול מסמל אותך – 'תצעק את החלומות שלך'. אז למרות המועקה הנוראית הזאת שיש בכל יום בלעדיך, אני מבטיח לצעוק את החלומות שלי, וללכת בדרך שלך תמיד. תודה על הזכות להכיר אותך ליאור. אוהב אותך לנצח, אח שלי."
"אובדנו של ליאור הוא פצע כואב ובלתי נתפס עבור משפחתו, חבריו וכל מי שהכיר אותו", כתבו אוהביו, "ליאור היה רק בן 26, צעיר מלא בשאיפות, חלומות ותוכניות לעתיד. הכאב והחלל שהשאיר אחריו מורגשים בכל רגע ורגע, אך גם הזיכרונות הרבים והחיוביים שהשאיר ימשיכו ללוות את אהוביו לעד. ליאור לימד את כולנו כיצד לחיות את החיים במלואם, להיות נוכחים בכל רגע ולשאוף להשאיר חותם חיובי בעולם. מורשתו של ליאור תישאר לעד בליבם של אלו שהכירו ואהבו אותו, ותמשיך להוות השראה לדורות הבאים. יהי זכרו ברוך."