שחק יוסף שאשו מדר ז"ל

קורות חיים

שחק יוסף (שאשו), בנם של מירב ודורון מדר, נולד בג' בניסן תשנ"ז (10.04.1997) בדימונה. אח לעפרי, כרמל, תומר, אור וזהר.

גדל והתחנך בדימונה. למד בבית ספר יסודי "דקלים" ולאחר מכן בתיכון "דרכא ע"ש ליהמן". נער צנוע, ביישן לעיתים, מפגין בכל עת הכרת הטוב ושמחת החיים. היה פעיל חברתי ומדריך נוער צעיר (מד"צ) ואף קיבל תעודת הצטיינות על מעורבות חברתית.

בן מסור להוריו ואח בכור תומך ואוהב לאחיו ולאחיותיו, היה "הדבק של המשפחה". סיפרה אחותו כרמל: "שחק היה אחינו הבכור והבין את המשמעות של זה. הוא ידע להוביל אותנו למקומות נכונים ולכוון אותנו בדרך המיוחדת שלו... תודה שדאגת להרים לנו את הביטחון יום יום, שדחפת אותנו, פתחת לנו דלתות ועזרת לנו להיות מי שאנחנו".

אחרי לימודיו התגייס לצבא ושירת כלוחם מצטיין בחטיבת הנח"ל 932.

עם שחרורו מצה"ל, עבד כחצי שנה ב"מפעלי ים המלח" ולאחר מכן נסע ל"טיול הגדול". טייל בהודו, בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה במשך קרוב לשנה. כשחזר, שב לעבוד במפעל ובלט כעובד עם מוסר עבודה ומחויבות למשימה.

שחק שאף ללמוד ולרכוש ידע ומקצוע ועשה מאמצים גדולים כדי להתקבל ללימודים אקדמיים. החלום שלו היה להקים רשת צימרים בדרום הארץ. בשנת 2022 החל ללמוד לתואר ראשון בניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת "בן גוריון" בנגב, וסיים שנה א' בהצטיינות. היה סטודנט חרוץ וחבריו ללימודים כינו אותו "חכם התואר". סיפר אמיר, ראש המחלקה שבה למד: "היית סטודנט משקיע ואהבת מאוד את הלימודים והאווירה הסטודנטיאלית. אין לי ספק שציפה לך עתיד מזהיר באקדמיה".

אדם טוב לב, ישר, עם רגישות מופלאה לזולת. אופיו ואהבת החיים שלו גרמו לאנשים להתאהב בו ולרצות בקרבתו. סיפרו בני משפחתו: "כל מי שהכיר את שחק, ואפילו מי שפגש בו לרגע, יעיד על מעיין העלומים השופע ממנו, על רוח הנעורים והחיוניות שהיה מתמלא בחברת אנשים".

היה חבר טוב ותומך. סיפר חברו ג'ובאני: "שחק תמיד דאג לי, תמיד רצה בהצלחתי, והיה הראשון לשמוח בשמחתי... שחק הוכיח לי מהי חברות אמת ומהי הגשמה עצמית". סיפרה חברתו נועה: "כששואלים אותי מי היה שחק, אני מיד עונה 'לב זהב'. הוא דאג לכולם לפני שהוא דאג לעצמו. הייתי שולחת לו שאלה בסטטיסטיקה ב-11 בלילה והוא היה מגיע ללמד אותי את כל השיעור. הייתי נוסעת אליו לאכול צהריים ומתקשרת אליו שאני למטה, והוא היה יורד ומעלה לי את הקורקינט עד לקומה שלישית".

שחק אהב לבלות במסיבות ופסטיבלים ולשמוע מוזיקה, ובמיוחד שירים של אריק ברמן, יזהר אשדות ויונתן רוזן.

הפרח האהוב עליו היה סחלב. סיפרה אחותו עפרי: "אני לא יודעת להסביר למה שחק כל כך אהב סחלבים, אבל אני יכולה להמשיל את שאשו לסחלב - ממש כמו שיש סוגים של סחלבים שיכולים לגדול בכל תנאי שטח - כך היה שאשו, בכל תנאי ובכל מצב הוא פרח. בדיוק כמו שהפרחים של הסחלב נופלים וסחלב לא מת, ככה שחק יהיה בליבנו".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע, פסטיבל ה"נובה" סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

שחק נסע באותו סוף שבוע עם חברים לפסטיבל "נובה" שהתקיים ליד קיבוץ רעים, ויחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקד ושמח.

משתתפי המסיבה שהיו מלאי שמחת חיים הפכו לחומת מגן כשמנעו בגופם ובמחיר חייהם מהמרצחים השפלים להגיע אל יישובים נוספים ועיכבו אותם עד בוא כוחות הביטחון והצבא. במתקפת המחבלים בפסטיבל נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

שחק יוסף (שאשו) מדר נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 26. הובא למנוחות בבית העלמין בדימונה. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים.

כתבה אימו: "שאשו, ילד יפה שלי, הלב מסרב להאמין שאתה לא איתנו פיזית, אבל כל כך נוכח בכל דקה ודקה בחיינו. ילד מושלם שכל אימא ואבא חולמים ורוצים. אח דואג, אכפתי ואוהב לאחיך ואחיותיך. מושא להערצה בקרב כל הסובבים אותך, החברים ובני המשפחה. חבר אמיתי עם לב ענק... ידעת לגעת בכל אחד ואחת בדרך הייחודית שלך והשארת ממך בכולנו. הלכת לרקוד ולשמוח בפסטיבל 'נובה' וכך נזכור אותך, כילד מסיבה. לעד תהיה בליבנו ומונצח בכל דרך אפשרית. נלך לאורך ובדרכך עם המשפט האופטימי שהכול פוסיבול. אוהבים אותך המון. תודה שבאת לחיינו ובחרת בנו".

כתבה אחותו כרמל: "המשפחה שלנו עברה דברים קשים, תעבור עוד דברים קשים אבל אנחנו מבטיחים להיות חזקים ושמחים בשבילך, לחיות באורך ולא בצילך. אנחנו אוהבים אותך וגאים בך. שמחים שהיית ונחיה אותך לנצח. תודה שאתה חלק מחיינו. זכינו".

סיפרה חברתו אורין: "לימדו אותנו בקורס בפיזיקה שאנרגיה לא נעלמת, היא רק משנה צורה או עוברת מגוף לגוף. אז אני שומרת על חוק שימור האנרגיה ובוחרת לקחת חלק ממך איתי לנצח. שחק, היית אחד יחיד ומיוחד ואני אוהבת אותך ומתגעגעת עד כאב".

שחק הונצח בבית הספר לקצינים בה"ד 1 שבדרום. משפחתו תרמה מגן הנושא את סמל הבסיס, את שמו, את התאריך שבעה באוקטובר והמשפט "יש לו ניגון מיוחד משלו". כל צוער וצוערת שמגיעים לבה"ד 1 יעברו דרך המגן שלו. צוות צוערים בפיקודה של אחותו, סגן כרמל, נקרא על שמו "צוות שחק" ולמד על חייו והערכים שלאורם הלך.

לזכרו הוצאו אלבומי זיכרון, מדבקות עם משפטים שהיו שגורים בפיו, ברכות, ספרי תהילים וספרי קידוש מהודרים, חנוכייה וברכה, יין ממותג, הגדה לפסח ועוד חפצים הנושאים את שמו ותמונתו, כן נערכו צלילות וטיסות לזכרו.

המשפחה החליטה לערוך אירועים שונים לזכר שחק בכל שביעי לחודש. בין היתר הדלקת נר חנוכה, בט"ו בשבט נערכו נטיעות בקיבוץ רעים וציור "כלניות אחרי הגשם" על מיגונית, בפורים נערך "שוק פורים" ופרויקט "רוקדים לזכרו", מיזם "המגולגלות של שחק", ערב מרגש לציון יום הולדתו. כמו כן, לעילוי נשמתו נתרמו ספרי תורה ונערכו מבצעי התרמה של מזון, בגדים ומשחקים למשפחות ולילדים נזקקים.