קורות חיים
מארק, בנם של יוליה ואיגור, נולד ביום ב' בתמוז תש"ס, (05.07.2000). אח לגיא ולבן.
מארק היה ילד יפה ובעל חיוך שובה לב. "היה לו חיוך מאיר", סיפרו בני משפחתו.
הוא גדל והתחנך בכפר יונה. בבית הספר היסודי היה תלמיד טוב וחברותי. מורות שלימדו אותו סיפרו שהיה חייכן, שובב ועם זאת חכם וחריף. גם כשעלה לתיכון השתלב נהדר, היה אהוב על המורים והתלמידים ומוקף בחברים. מארק למד בשקדנות, השיג ציונים יפים וסיים את לימודיו עם בגרות מלאה. כבר אז התעניין במבנים בעלי צורה מיוחדת וחלם להצליח כמהנדס בניין.
מארק היה חניך בתנועת ה"צופים" ומאוחר יותר גם הדריך בה. הוא סחף את החניכים שאהבו והעריצו אותו.
התגייס לצה״ל ב-10.12.2018. מארק עבר טירונות וקורס בבה״ד 20 בו למקצוע נַשק, ושובץ כבוחן נשק במפקדת שירותי הרפואה בבסיס תל השומר. במסגרת שירותו הצבאי היה אחראי על תקינות כלי הנשק במרפאות השונות ברחבי הארץ (צפון, מרכז). מארק שימש מוקד ידע בעולם הנשק וידע לתפעל ולפתור מעצורים ותקלות. היה חייל מסור לתפקידו, אהוב בקרב חבריו ליחידה ומוערך מאוד ע״י מפקדיו. תמיד ביצע את תפקידו במקצועיות רבה ובחיוך רחב. השתחרר בדרגת סמל ראשון ב-9.8.2021.
בשעות הפנאי אהב לבלות עם חבריו, נהג לשבת ולשתות איתם יחד ערק לימונים, לצחוק ולשמוח. החברים סיפרו שהיה "בן אדם של שמח". מארק עשה כל מה שגרם לו אושר, הוא קעקע את כל זרועו הימנית בקעקועים שונים, יצא עם חבריו לשלל בילויים, לטיולים ולמסיבות, ונהנה לרקוד ולשמוע מוזיקה טובה בכל הזדמנות.
למארק היו משפטי מנטרה שבהם הביע את אהבתו לחברים ולזולת בכלל. לעיתים קרובות נהג לומר: "אני אוהבבבבב אותךךך" או "באהבה, מה, כי אם לא באהבה אז לא עושים בכלל". מארק תמיד שמר על "ראש פתוח", היה סובלני, הכיל וקיבל את האחר ללא תנאי.
ב-2021 עברה משפחתו להתגורר בארצות הברית. מארק טייל איתם בחו"ל זמן מה ולאחר מכן חזר לארץ, המשיך לעבוד ותכנן את עתידו. הוא רצה ללמוד הנדסת בניין, לבנות בניינים גדולים ולהשפיע על העולם בדרכו.
במהלך 2022 נרשם ללימודי מכינה ב"אוניברסיטת בן גוריון בנגב" ונכנס לדירת סטודנטים בבאר שבע, כשגיא אחיו הצטרף אליו. ביוני 2023 קיבל את הטלפון שהתקבל ללימודים בהנדסת בנין והתרגש עד דמעות. מארק היה אמור להתחיל את שנת הלימודים הראשונה שלו באוקטובר 2023 וכבר ראה את חלומו הגדול קורם עור וגידים.
אחרי שהתקבל ללימודים טס לראות את המשפחה בארה״ב. בנוסף נפגש עם חברים במיאמי ודרום אמריקה וטייל. כשגיא אחיו הצטרף אליו נסעה כל המשפחה לטיול בפלורידה לחגוג את בר המצווה של אחיו הקטן והקבלה של מארק לאוניברסיטה. המשפחה המשיכה לטייל עד שמארק חזר לארץ, ביום 4.10.2023.
הוא תכנן להספיק עוד טיול עם חבריו ליוון לפני תחילת הלימודים, ובינתיים, יומיים לאחר שובו מארה"ב, ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, נסע מארק עם חברים לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו לשם הצטרפו ל-3,000 החוגגים, רקדו ונהנו.
למחרת, בשבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
כשהחלו היריות לעבר המבלים מארק וחבריו רצו וחיפשו מקום מסתור, מצאו תעלה והסתתרו בה עד שהחלו יריות לתוך התעלה והחברים התפצלו, כל אחד לכיוון אחר. לאחר מכן מארק המשיך להתחבא עד ששם לב שחבריו מתקדמים לעבר מחבל, צעק והזהיר אותם ובכך גילה את מחבואו. בהמשך החברים רצו לכיוון רכב, וככל הנראה במהלך הבריחה הוא נורה ונהרג. במשך חמישה ימים ארוכים נחשב מארק לנעדר, עד שנמסרה למשפחתו הבשורה הקשה שנרצח.
המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.
מארק שינדל נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושלוש. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנתניה – מנוחת עולם. הותיר אחריו הורים ושני אחים.
חברת המשפחה, יוליה, כתבה: "מארק היה מאוד אהוב ותמיד היה מוקף בחברים ובמשפחה... הוא תמיד דאג לאחרים, גם ברגעי האימה כשהוא וחבריו מסתתרים... להלוויה הגיע המפקד שלו מהצבא, חברים שלו מהצבא, חברים מבית הספר וחברים מכפר יונה. כולם הגיעו לכבד אותו בדרכו האחרונה, כולל חיילים שהיו בדרך מהעוטף והגיעו מהלחימה מלוכלכים עם הנשק בשביל להיות בהלוויה שלו. זה היה מרגש."'
חברו אוראל כתב: "אני בחיים לא אשכח איך ברגעים האחרונים שלו, תוך כדי שמתפוצצות רקטות על הראש שלנו, הוא פשוט החליט שהוא מחלק מים וענבים לכל מי שעבר... וגם את זה הוא עשה עם חיוך על הפנים. השמחה הפשוטה הזאת ואהבת החינם, זה מה שמארק היה רוצה שנזכור ממנו. כולנו ביחד."
בנובמבר 2023 החל פרויקט מיוחד הנקרא "שבעה באוקטובר – זיכרון במרחב הציבורי" ובו הופצו בכל רחבי הארץ שלטי חוצות, סטיקרים ומדבקות עם שמותיהם ותמונותיהם של הנרצחים. גם תמונתו של מארק הופיעה על מדבקה עם מספר משפטי המנטרה שנהג לומר: "למה לא, בעצם?"; "אני אוהבבבבב אותךךך"; "באהבה, מה, כי אם לא באהבה אז לא עושים בכלל". לכל סטיקר נוסף הכיתוב: "מארק שינדל זה בן אדם שהעולם פספס".
לזכרו הוציאו חבריו מהדורת בקבוקי ערק שכתוב עליהם "מערק". סיפר חברו אוראל: "כשהחלטנו החבר'ס לעשות בקבוק לימונערק על שמו, ידענו ישר שזה הדבר הכי מדויק שאפשר לעשות כדי להנציח אותו. קראנו לזה 'מַערַק' - קוקטייל ערק-לימונים המתוק ביותר שטעמנו." לאחר שנמכרו כל הבקבוקים, ההכנסות הועברו לתרומה.