קורות חיים
בנם של טטיאנה ופיוטר. נולד ביום י"ד באייר תשס"ב (26.4.2002) באוקראינה. אח לארטום ואירינה.
אלכסנדר (אלכס) עלה לארץ עם משפחתו בשנת 2007, בהיותו בן חמש. המשפחה התיישבה בעפולה והוא למד במגדל העמק, בבית הספר היסודי לאומנויות ומחול "מחשבה", מבית רשת מוסדות "מגדל אור". מכיתה ז' למד בעפולה, סיים את לימודיו בתיכון "ויצו ניר העמק" בעיר, במגמת חשמל.
אלכסנדר היה אוהב חיים ואוהב אדם, צנוע ורגיש, בעל חוש הומור וצחוק מתגלגל. חבריו לספסל הלימודים ציינו שהיה התלמיד הכי מצחיק בכיתה. מנעוריו היה תחרותי, שאפתן וניחן בכוח רצון עז, תכונות שהובילו אותו להישגים לאורך חייו.
בלט במסירותו למשפחתו ולחבריו והיה אהוב על כל הסובבים אותו. היה חבר אמת, כזה שאפשר לסמוך עליו בשעת צרה, ותמיד יושיט יד לעזרה. כשאחד מחבריו הקרובים חלה במחלה קשה ואושפז למשך חודשים ארוכים, אלכסנדר שמר איתו על קשר יום-יומי ועודד אותו ללא הרף, עד להחלמתו. בשיחות ביניהם על העתיד חלק אלכסנדר את חלומו לטוס ליפן ולטייל בה.
כבן למשפחת מתאגרפים מקצוענים עסק אלכסנדר באיגרוף ואף זכה בתארים ובאליפויות רבות. פקד את הזירה שלוש פעמים בשבוע לפחות, ותמיד ליווה אותו אביו, מאמן ב"איגוד האיגרוף בישראל", שהיה גם המאמן שלו. כספורטאי שהתמיד באימונים מפרכים לאורך שנים, בידיעה ברורה שהתוצאות שלהם אינן מיידיות, נהג אלכסנדר לומר את המשפט, "רגע של כאב שווה לשנים של תהילה".
הוא אהב מאוד את המדינה ורצה לתרום לביטחונה. כשהגיע זמנו להתגייס ויתר על הטבות ספורטאי מצטיין, ובחר בשירות צבאי מלא ומשמעותי.
ביום 28.6.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הטכנולוגיה והאחזקה. עבר טירונות והכשרה ייעודית כטכנאי נמ"ר (נגמ"ש מרכבה), ושובץ בגדוד 601 ("אסף") של חיל ההנדסה הקרבית, הכפוף מבצעית לחטיבת השריון 401 ("עקבות הברזל").
אלכסנדר נהנה משירותו הצבאי, מילא למופת את תפקידו, וזכה להערכתם של מפקדיו. בהמשך שירותו התכוון לצאת לקורס קצינים.
במהלך שירותו ברמת הגולן, בשנת 2022, הכיר את רומי, חיילת ששירתה בגוש עציון, וכמה חודשים שמרו בני הזוג על קשר טלפוני בלבד. כשהתאפשר להם להיפגש סוף סוף, הקשר ביניהם הלך והעמיק והאהבה פרחה. כתבה רומי: "שנינו ידענו שזהו, אנחנו מסודרים. הוא כל פעם דאג להזכיר לי שהוא האחרון שלי ואני האחרונה שלו, ושמכאן זה לתמיד. הוא היה בן אדם טהור שכולם אהבו, חלק ממני. הרגשתי בטוחה ומוגנת איתו, והיו לנו תוכניות גדולות לעתיד". אבל התוכניות לא התממשו.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
ביום השני של המלחמה, 8 באוקטובר 2023, במהלך נסיעה בשעות הערב של שלושה מובילי כלים צה"ליים, אירעה תאונה. בעקבות התאונה התהפך טנק ואלכסנדר נהרג.
בתאונה גם נפצעו שני חיילים.
סמל ראשון אלכסנדר מאסלי נפל בקרב ביום כ"ד בתשרי תשפ"ד (8.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעפולה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.
ספדה לו אירינה (אירה), אחותו: "סשה, אנחנו עוד ניפגש. אני מבטיחה לך. אני יודעת שאתה מחכה לכולנו שם למעלה. אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אליך מאוד".
ספדה לו יוליה: "אלכס היקר, כמה אתה חסר פה... תמיד היית ותמיד תהיה ילד פלא, ילד מוצלח שכל חייו עוד לפניו. כמה לא הוגן שככה נעצרו חייך. תמיד נזכור אותך ואת החיוך המושלם שלך. אוהבים אותך ומאוד מתגעגעים אליך. תנוח על משכבך בשלום".
לזכרו של אלכסנדר נחנך בעפולה, עיר מגוריו, אולם אימונים באיגרוף, ענף הספורט שבו עסק. האולם שנקרא על שמו נמצא ברחוב אבן גבירול בשכונת גבעת המורה.
אליפות ישראל לאיגרוף לבוגרים ולנוער, שהתקיימה בסוף ינואר 2024 בעיר לוד בחסות "איגוד האיגרוף בישראל", הוקדשה לזכר הנופלים שעסקו בספורט זה, בהם אלכסנדר.