רס"ן אריה ריין ז"ל

קורות חיים

בנם של דינה ונתן. נולד ביום ל' באב תשמ"ד (28.8.1984) בקבוצת יבנה. בן זקונים להוריו, אח של תמר, גלית, יונה ויעקב.

בהיותו בן שלוש עברו בני המשפחה להתגורר ברחובות, שם גדל והתחנך. למד בבית הספר היסודי "מעלות משולם" בעיר והמשיך ללימודי חטיבה ותיכון ב"ישיבה התיכונית המדעית ראשון לציון". ילד מתוק וחייכן, סקרן ובעל רצון להרחיב אופקים במגוון תחומים – דינוזאורים, חלל ומטוסים. נהנה לפרק מכשירים וללמוד על מנגנון הפעולה שלהם, אהב טכנולוגיה, מחשבים ולבנות בלגו.

חברו סיפר שבזמן שישבו יחד על השטיח ופירקו מכשירי חשמל הם נהגו לשוחח. באחת הפעמים החבר היה מוטרד מטעות שעשה בבית הספר ואריה הרגיע אותו ואמר לו "כולנו בני אדם ומותר לנו לטעות, אל תדאג". כבר מגיל צעיר אריה ידע להיות חבר טוב ואדם טוב.

"אריה היה ילדון רזה ממש שלא אהב לאכול יותר מדי" סיפרו אוהביו, "אבל על כריך עם אגוזן (סקיפי) או בשר לא ויתר, וגם על לימונדה שאביו הכין. תמיד היה צמא לידע, קרא, חקר והתעניין במלחמות והיסטוריה, שלף עובדות טריוויה ברגעים הנכונים".

עם תום לימודי התיכון השתלב במכינה הקדם-צבאית "בני דוד" (עלי) ביישוב עלי. בשנת 2003 התגייס לצה"ל ושובץ לשירות בחיל שריון. נהנה מהתפקיד ומתחושת השליחות שליוותה אותו. יצא לקורס קצינים ועבר הכשרות שונות.

"הטנקים, הם היו אהבה ממבט ראשון, או אולי שני" סיפרו אוהביו, "אהבה שנמשכה למרות ה'פודרה' והצפיפות בתוך הטנק. אריה לא התלונן. חבריו סיפרו כמה שמח לתקן חוליות של זחל וכמה השקיע בלפתור תקלות. הוא אגב, מעולם לא הודה על אהבתו לטנקים וכמה נהנה להיות על הטנק אבל החיוך בעיניים מספר את האמת".

עם תום שירותו בצה"ל המשיך בשירות מילואים פעיל.

לאחר שחרורו החל ללמוד הנדסת תעשייה וניהול ב"אוניברסיטת בן-גוריון בנגב" ובמקביל עבד בחברת "אלטל" המספקת פתרונות טכנולוגיים ואחזקתיים למערכות שונות. מקצועי ומסור היה, הבריק בתפקידו, גילה יכולות מרשימות בתחום הטכנולוגיה והמחשבים. במסגרת עבודתו העביר הכשרה לחיילים בקורס טיס.

בשנה האחרונה ללימודיו, הכיר באמצעות חבר ללימודים את מיכל והם הקימו זוגיות המושתתת על חברות ואהבה גדולה. "הדייט הראשון היה ממש מוצלח, למרות שלא היה לגמרי אמיתי" סיפרו אוהביו, "אריה לקח את מיכל לפאב בלי תעודת כשרות ומיכל אכלה בשר. זה לא קרה יותר. הוא העדיף לאכול רק במסעדות כשרות ומיכל עברה להיות צמחונית. מהר מאוד היה ברור שהם הגיעו הביתה, שזו חברות טובה ושהם רוצים להקים משפחה ולחיות המון שנים יחד".

ביום 10.5.2013 הם יצאו לבית מאיר לטיול וקפה שם הציע לה נישואין. כעבור ארבעה חודשים נישאו בקיבוץ חולדה.

במרוצת השנים נולדו לזוג שלוש בנות – שקד והתאומות גפן וכרמל. אריה היה איש משפחה מסור ואוהב. אב מעורב ומחנך, מלא הומור ושמחת חיים - "משחק, עושה שטויות ובעל יכולת מופלאה לספר בדיחות קרש" תיארו אותו אוהביו בחיוך.

חובב טיולים וטבע, נהנה לטייל ברחבי הארץ מקפיד לשאת עמו את פק"ל (ערכת) הקפה האהוב עליו. אהב לשמוע מוזיקה מסוגים שונים והכין רשימות השמעה (פלייליסט) לכל מטרה.

בני המשפחה התעתדו לעבור לקיבוץ משמרות שליד פרדס חנה-כרכור והתרגשו לקראת המעבר, מתכננים ורוקמים תוכניותיהם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. תחילה תקף חיל האוויר ברצועת עזה וכעבור ימים מספר החל התמרון הקרקעי ברצועה.

בבוקר המלחמה אריה נקרא לשירות כקצין במילואים, והצטרף ללחימה במסגרת גדוד 79 בחטיבת המחץ (14). אחרי ימים של לחימה באזור עוטף עזה הם נכנסו, במסגרת התמרון הקרקעי, לצפון רצועת עזה. אריה הבין שהמשימה הפעם חשובה מאין כמוה. כשנשאל על ידי בנותיו הקטנות מתי יחזור הביתה אמר להן שהוא הלך לשמור עליהן ועל עוד אנשים טובים בארץ ושהוא יחזור כשיסיים. במשך כל הימים בהם שירת המשימה להחזרת החטופים והחטופות עמדה לנגד עיניו.

במהלך המלחמה אריה הספיק לעבור דירה יחד עם משפחתו ולבקר בבית ארבע פעמים לימים מלאים באהבה ובחיבוק.

ב-24.12.2023 יצאה היחידה למבצע חיפוש חטופים ונעדרים ברצועת עזה, ואריה לבקשתו פיקד על הטנק המוביל את הכוח. במסגרת המבצע נתקלו במחבלים, ובקרב שהתפתח אריה נהרג.

רב-סרן אריה ריין נפל בקרב ביום י"ב בטבת תשפ"ד (24.12.2023). בן שלושים ותשע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין במשמרות. הותיר אחריו אישה, שלוש בנות, הורים, אח ושלוש אחיות.

כתבו אוהביו: "אריה שלנו האהוב נפל במלחמת 'חרבות ברזל' בתוך הטנק שאהב. בחודשיים וחצי שלפני שירת במסירות ואהבה את המדינה שלנו. יצא להגן ולשמור על המשפחה שלו והבטיח לשמור על עצמו ולחזור אלינו.

בעל אהוב, בן, דוד, אח, חבר ובעיקר אדם טוב לב שיחסר לנו מאוד. חבר. אדם. טוב לב. רציני, מדי. שנון, מאוד. פסיכולוג של מחשבים, אוהב טנקים, הייטקיסט עם מוסר עבודה של חקלאי.

לא משאיר דברים למחר, אוהב רשימות, מכין פלייליסטים שווים בספוטיפיי, אוהב לישון מחובקים, מעריך שנ"צ (שנת צהריים), לא חובב מתנות או מסיבות הפתעה, צנוע, טוב לב על באמת. לא צריך זמן במה.

השאיר חור עמוק וכואב בלב שלנו שננסה למלא ברגעי שמחה קטנים".

ביום השלושים לנופלו כתבה מיכל אשתו: "בבוקר האחרון של הקיץ התעוררנו מאוחר, הבנות כבר נשנשו קורנפלקס על הספה וטפטפו חלב אבל לא היה לנו אכפת. עוד מעט נזרוק אותה גם ככה, ביחד עם שאר הזיכרונות שלנו מכאן. אבל בינתיים נחגוג את הבוקר הזה בבריכה.

אני מסתכלת איך כולן מטפסות עליך ואתה עומד חזק, כמו עוגן ואז קורס לתוך המים והן צווחות מאושר. אני מנסה לתפוס את הרגע במצלמה, שנזכור. כי עוד מעט זו כבר לא תהיה הבריכה שלנו. בצהריים האחרונים של הקיץ נחלוק מגנום, כי אחד שלם כבר מתוק לי מדי ואתה תסכים ללקק את הארטיקים הנוזלים של הבנות שבכל מקרה יטפטפו עליהן. ועלינו. אבל לנו לא אכפת. עוד שנייה הכול יישטף במים. או שאולי בדמעות.

בערב האחרון של הקיץ טיגון של שניצלים יתערבב עם בלגן של מקלחות ומריבות של נורמליות. ואתה תערוך את השולחן ותגניב לי חיוך שאומר שאתה מת על האוכל שלי. ותשבו לאכול. ותבקשו מנה נוספת ולא יהיה לי אכפת שמאוחר.

בלילה האחרון של הקיץ אתה תמזוג לי יין ולא תלבש מדים. אני אסניף אותך לריאות ויהיה לך ריח של שמפו לא של מלחמה. ותספר לי סיפור על טנקים לפני השינה.

אהוב ליבי, מתגעגעת אליך נורא, שלושים יום ארורים וזו רק ההתחלה".

בני משפחתו הקימו אתר אינטרנט להנצחתו, aryehrein.info. הגופן באתר נוצר מכתב ידו של אריה כחלק מפרויקט "אות.חיים" - מעצבים יוצרים פונטים מכתב ידם של הנרצחים והנופלים במלחמה, על בסיס הרעיון כי "יצירת פונט (גופן) על שמו של אדם – תשאיר בעולמנו אות חיים ממנו". באתר ניתן לצפות בסרטונים שערכו אוהביו ובהם קטעי וידאו ותמונות מתחנות חייו השונות, בראיונות ובכתבות בתקשורת ובדברים שכתבו עליו.

מיכל הקימה עמוד לזכרו ברשת החברתית אינסטגרם בשם "l.i.o.n.l.e.s.s" (ללא אריה – תרגום חופשי) ובו תמונות וסיפורים קצרים עליו ולזכרו.