קורות חיים
בתם של ג'ניפר ודניאל. נולדה ביום ט"ז באדר תשמ"ג (1.3.1983) בבאר שבע. אחות לקרן, דוד ושמעון.
דבורה (דבי) הייתה נערה עם צחוק מתגלגל, שמחת חיים ועיני תכלת טובות ומאירות. בכל אשר פנתה חיפשה היכן לתרום ולמי לעזור.
דבי למדה בבית ספר יסודי ובחטיבת "הבשור" במועצה אזורית אשכול, והמשיכה ללימודי תיכון בפנימיית "אורט ליבוביץ' נתניה".
עם סיום לימודיה התגייסה דבי לצה"ל, ושירתה כמפקדת צוות בחיל המודיעין.
לאחר שירותה הצבאי למדה לתואר ראשון בקרימינולוגיה, ובמקביל התנדבה במשמר הגבול במועצה האזורית אשכול ובמשמר האזרחי באשקלון.
מגיל צעיר דבי רצתה וחלמה להתגייס למשטרת ישראל. מתוך תחושת שליחות ורצון לתרום היא נלחמה כדי להתגייס, ואחרי מספר ניסיונות שבהם נענתה שאין תקן פנוי אפילו כתבה מכתב לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה והתעקשה שיקבלו אותה.
כך כתבה במכתבה, בין היתר, כשהיתה רק בת 25: "עוד לפני צעדי הראשונים לגיוס החלטתי ללמוד קרימינולוגיה, על מנת לפלס את דרכי למערכת בקלות... לאחר שהוסבר לי שקשה תהיה דרכי אינני מוכנה לוותר על מה שאני, וכמו שההיסטוריה מלמדת אין דבר העומד בפני הרצון. אני מוכנה לעבור כל בדיקה ומבחן ולהתחייב שאם תיתן לי הזדמנות ותגייס אותי למשטרה אקח אותה בשתי ידי, אשתמש בה בחוכמה ואתרום מכוחי, שכלי ויכולותיי... ראה במכתב זה לא רק בקשה אלא גם דרישה של אזרחית שרוצה לתרום לביטחון מדינתנו".
ביום 14.3.2012 הגשימה את חלומה והתגייסה למשטרה. דבי שירתה במחוז דרום, תחילה במרכז השליטה, ולאחר מכן יצאה לקורס סיירים. בסיום הקורס שובצה להיות שוטרת סיור בתחנת אופקים. הייתה שוטרת למופת, כריזמטית ומלאת מוטיבציה. בקורס ובתפקיד בתחנה סייעה רבות לשוטרים וחיזקה אותם ברגעי משבר, ולכן גם זכתה לתואר "האימא של השוטרים". במקביל לשירותה במשטרה היא סיימה בהצלחה לימודי תואר שני בתוכנית לגישור ולניהול סכסוכים ב"אוניברסיטת בן-גוריון" בבאר שבע.
דבי הקדישה את חייה לנתינה לאחרים. בשנות שירותה במשטרה התנדבה ב"בית התבשיל", בית תמחוי לנזקקים בעיר אופקים. משך כמעט עשר שנים ניהלה בראש השנה ובפסח את חלוקת המזון למשפחות, ודאגה שלאף משפחה לא יחסר מזון בחג. לעשייתה זו רתמה גם את כל שוטרי התחנה, שהתנדבו למיזם ואיפשרו לו לגדול ולהגיע למשפחות נוספות.
אהבה גדולה הייתה בליבה לבעלי החיים. היא הצילה כלבים וחתולים מהרחוב, ובכל חורף אספה שמיכות וחטיפים והביאה אותם לבתי המחסה לכלבים. דבי דאגה להאכיל ולחסן גם את החתולים שנמצאו ליד תחנת המשטרה, ובימים שלא עבדה הגיעה במיוחד כדי להאכילם.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
ביום שבת דבי אבטחה את מסיבת הטבע "נובה" סמוך לקיבוץ רעים. משך שעות נלחמה במחבלים שפרצו למתחם המסיבה, מילטה מאות מבלים מהאזור והגנה עליהם בגופה. לאחר שעות של לחימה נפגעה מאש המחבלים ונהרגה.
רב-סמל מתקדם דבורה (דבי) אברהם נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023), בת ארבעים בנופלה. דבי הובאה למנוחות בבית העלמין האזורי באבשלום, סמוך ליישוב מגוריה. היא הותירה אחריה אם, אחות ושני אחים.
לאחר נפילתה הועלתה לדרגת רב-סמל בכיר.
כתבו בני המשפחה: "דבי נלחמה כדי להתגייס למשטרה, מתוך שליחות ואהבת הארץ. היא הגשימה את חלום חייה, והשירות במשטרה היה עבורה בחשיבות עליונה. היא נתנה הכול במהלך השירות ועד יומה האחרון, כשנלחמה להגן על אזרחים למרות שיכלה לברוח ולהציל את עצמה. היא ראתה בכל אחד מהצעירים חסרי ההגנה עולם שלם וסירבה לעזוב אותם לבדם“.
חבריה למשטרה ממשיכים בעשייתה בבית התבשיל. המיזם קיבל את השם ״חסדי דבורה״ ובפסח תשפ"ד השתתפו עשרות מתנדבים באריזה של סלי מזון כשהם לובשים חולצות עם תמונתה.
ביוזמת המשפחה ועיריית גני תקווה, אהבתה של דבי לבעלי חיים ממשיכה להאיר על ידי מיזם הצבת פינות האכלה לחתולים לזכרה ביישובי עוטף עזה שפונו מתושבים.
פנימיית אורט נתניה, החליטה להנציח את שמה בהקמת "בית הבוגר ע"ש דבי אברהם" – בית זמני לבוגרי הפנימייה חסרי עורף משפחתי.
דבי מונצחת באתר גלעד המשטרתי, בתחנת משטרת אופקים, במתחם הנובה ברעים, ובאנדרטת החללים במכללת השוטרים בבית שמש.